הכרה בהוצאות ושווי רכב
באמצעות “שווי שימוש כלכלי ברכב” רשאי המעסיק לזקוף לעובד הנוסע ברכב צמוד, בעיקר לצורכי העבודה, שווי רכב מופחת לצורכי מס הכנסה, המחושב רק לפי סך הנסיעות הפרטיות בפועל ביחס לסך כל הוצאות הרכב בפועל ובכך לחסוך למעסיק ולעובד תשלומי מס מיותרים.
- חברות רבות מעמידות לרשות עובדיהן רכב צמוד המשמש הן לצרכים פרטיים והן לצורכי עבודה. ברוב המקרים המעביד נושא בכל הוצאות הרכב לרבות קניה או ליסינג, ביטוח, רישוי, טיפולים ודלק, והעובד זוכה לטובת הנאה, שכן נחסכות ממנו כל ההוצאות הקשורות בקניית רכב ואחזקתו.
- לפי סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה, כל הכנסה של שכיר מעבודתו לרבות טובת הנאה, חייבת בתשלום מס הכנסה. שווי השימוש ברכב צמוד, הנזקף לעובד במשכורתו ובגינו הוא משלם מס, נועד לשקף את טובת ההנאה הגלומה בשימוש הפרטי שעושה העובד ברכב שהעמיד לרשותו המעביד.
- החל מינואר 2010 מיושמת שיטת חישוב ליניארית בקביעת השווי (מקודם שווי שימוש נקבע לפי שיטת הקבוצה). מינואר 2010 שוויי השימוש נקבע ל- 2.5% ממחירון הרכב לצרכן.
- לדעת מומחי מס, רשאי מעסיק להציג כראיה נתונים עובדתיים לגבי כמות הנסיעות העסקיות וכמות הנסיעות הפרטיות של כל עובד ברכב בכל שנת המס וכן את סכום הוצאות רכב שבו נסע העובד בפועל.
על בסיס נתונים אלו רשאי המעסיק לזקוף לעובד הנוסע ברכב צמוד, בעיקר לצורכי העבודה, שווי רכב מופחת לצורכי מס, המחושב רק לפי סך הנסיעות הפרטיות בפועל ביחס לסך כל הוצאות הרכב בפועל, דהיינו לפי “שווי שימוש כלכלי ברכב”.
- כתנאי לסתירת החזקה, חייב המעסיק להביא ראיות ברורות לשימוש העסקי ברכב.
- לשם השגת “ראיות ברורות” חייב המעסיק:
א. לנהל יומן רכב ממוחשב שבו יימדד השימוש העסקי בפועל ברכב הצמוד.
יומן הרכב יכלול בין היתר:
פירוט של שעת התחלה ושעת סיום נסיעה, מס’ ק”מ לנסיעה, יעד ומטרה.
לקבוע נוהלים לשימוש ביומן הרכב הממוחשב.
ב. לערוך מעקב ובקרה על השימוש ברכב.
ג. לבצע אכיפה לבחינת אמיתות התוכן של יומן הרכב.
קיימות מספר חברות המפעילות מערכת שמאפשרת פילוח הנסיעות לפי המתווה הנ”ל (Save – tax איתוראן ופוינטר למשל).
- המעסיק יכין הוראות כתובות שיאושרו וייחתמו ע”י העובד לגבי השימוש והנוהלים הכרוכים בהפעלת היומן הממוחשב.
- חובה לתת גילוי מלא ונאות לרשויות המס על יישום אופן זקיפת שווי השימוש ברכב.
- השיטה הנ”ל תאפשר גם הגדלת מס ערך מוסף שניתן יהיה לתבוע בגין הוצאות אחזקת הרכב.
תקנה 18 לתקנות מע”מ, קבעה קיזוז שני שליש בהוצאה מעורבת שעיקרה עסקי.
ניתן להעריך כי גם ביישום השיטה הנ”ל ניתן להגדיל את מע”מ התשומות הנתבע כשיוכח לבית משפט מה שיעורו העסקי “האמיתי”.
- לסיכום, החסכון אצל המעסיק יבוא לידי ביטוי בביטוח לאומי על הקטנת שווי הרכב ויביא להגדלת הנטו של העובד ו/או לחיסכון בעלויות במקרים בהם סוכמה עם העובד “משכורת נטו”.
- לתשומת ליבכם -רשות המסים איננה מסכימה ליישום שיטת שווי השימוש הכלכלי ברכב ולכן רצוי לבסס את ההתנהלות בקבלת חוות דעת מקצועית – משפטית.
בכל מקרה שהנושא יעלה לדיון עם שלטונות המס צפויה להערכתנו מחלוקת קשה עם שלטונות המס ויכול להיות שהנושא יועבר להכרעה בבית משפט.
על פי מידע שקיבלנו, המחלוקת עם שלטונות המס בנושא שווי הרכב שיש לזקוף לעובד, מצוייה כרגע בדיונים, וממתינה להכרעת בית המשפט.
- יישום ההצעה הנ”ל תלוי כמובן במהותיות החיסכון שייגרם למעסיק ו/או לעובד וכן בנכונות המעסיק להתמודד במחלוקות מול שלטונות המס.
זכות היוצרים בחוזר הלקוחות, שייכת לשרון, שטיינר, זילבר ושות’ רואי חשבון בלבד, וההרשאה ניתנת לכם לעשות בו שימוש. הנכם מתבקשים איפוא שלא להפיץ חוזר זה, או כל חלק ממנו, לצד שלישי אחר.
אין חומר זה מהווה תחליף לייעוץ אישי. אנו עומדים לרשותכם להשלמות ולמתן תשובות על שאלות.
