תשלום ימי חג לעובדים שכירים וחיוב שווי מתנה

 ב מאמרים, ניהול מקצועי, עדכונים מקצועיים

2 באפריל 2012, מאת: רו"ח יניב זילבר

תקופת החגים שהחלה, מעוררת שאלות על תשלום ימי חג לעובדים. טרם הפקת תלושי השכר אנסה לעשות קצת סדר ולענות על מקצת מהשאלות.

עובד יהודי או בעל כל דת אחרת זכאי לתשעה ימי חג בשנה. עבור עובד יהודי ימי החג הינם: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור; 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום העצמאות, 1 חג שבועות.

החוק וצו ההרחבה למגזר הפרטי, אינו קובעים מה גובה התשלום בגין ימי החג, אך הפרשנות המקובלת הינה כי עבור יום חג יש לשלם כיום עבודה מלא.

קרי, באם עובד עבד 9 שעות ביום, יש לשלם לו עבור יום חג לפי 9 שעות ביום. באם יום החג חל ביום שישי או ביום שבת אין חובה לתשלום בגין יום זה.

עובד שאינו עובד חודשי והשלים שלושה חודשי עבודה מלאים זכאי לתשלום מלא עבור 9 ימי החג, בתנאי שעבד ביום שלפני החג, קרי בערב החג וביום שלאחר החג.

במידה והעובד הינו עובד יומי ועובד מעל שלושה חודשים והעובד לא עבד בערב החג, יכול העובד לנצל יום חופשה בערב החג והוא זכאי לתשלום מלא בגין החג.

הבהרות:

  1. עובדים שמועסקים בימי החג זכאים לתשלום מוגדל, ברוב ענפי המשק שכר מוגדל בשיעור של 151% מהשכר הרגיל.
  2. ימי חול המועד הינם ימי עבודה רגילים, מעבידים רבים מנכים בגין אי עבודה בימי חול המועד בין חצי לשני שלישים יום חופשה.
  3. מעסיק רשאי לחייב עובד ביום חופש בגין ימי "גשר" או אי העסקה בערבי חג.
  4. אסור לחייב עובד לעבוד בימי החג. הוראה זו אינה חלה בעיסוקים מסויימים כגון אירוח בבתי מלון.

חיוב העובד בשווי מתנה בגין מתנת חג שנתנה על ידי המעביד, כמו כל מרכיב שכר והטבה – יש לחייב את העובד בשווי הטבה שקיבל ובכלל זה מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
לעיתים מעסיקים מגלמים שווי מתנה.

נגישות