מקדמות בשל “הוצאות עודפות” בחברות עם הפסדים לצרכי מס

הוצאות עודפות ומקדמות עודפות, מהן?

הוצאות כגון רכב, נסיעות לחו”ל, אשל וכיבודים, מתנות, ביגוד, טלפון (בדירה המשמשת לעסק) וטלפון נייד הן הוצאות אשר בחלקן עסקיות בחלקן האחר פרטיות. לכן, מס הכנסה קבע לגביהן מגבלות ותקרות כך שלא כל ההוצאה תהא מוכרת בניכוי.

ה”הוצאות עודפות”, הם בעצם אותם הסכומים החורגים מהמגבלות לפיכך, הן אינן מוכרות לצורכי מס הכנסה והן יתואמו בדוח התאמה למס.

מעבר לתשלום המס עבור “העודפות”, מס הכנסה הטיל על חברות ומוסדות ציבור חובת תשלום מס שוטף, בצורה של מקדמות, בשעור של 45% אם מדובר בחברה ו – 90%  אם מדובר במלכ”ר.

מקדמות אלו אינן ניתנות להחזר, ובחברה הן מועברות לקיזוז בערכן הריאלי^[1] כנגד המס שיגיע בשנים הבאות ובתנאי שהיו לחברה רווחים בלתי מחולקים בסכום הגבוה יותר מסכום “העודפות”. זאת, בניגוד למקדמות מס רגילות שאם סכום המקדמות עולה על סכום המס, העודף מוחזר לנישום בתום שנת המס.

כתוצאה מכך, לחברה שלא הפיקה רווחים (חברה בהפסד) באותה שנת מס בה הוצאו ההוצאות העודפות, תשלם מס בגין הוצאות עודפות.

לפיכך, תשלום המקדמה הופך למעין “קנס” בשיעור מס הגבוה מזה שהייתה משלמת על ההכנסה, אילו לא הוצאה ההוצאה העודפת בכלל.

כפי שצויין, אם לחברה אין רווח (חברה בהפסד), הן מועברות לקיזוז כנגד המס העתידי, אך ישנם מצבים בהם מקדמות אלא הופכות למס סופי במידה ולחברה אין רווחים שנים רבות.

 

לכן, ישנן שתי דרכים כדי להתמודדות עם חובת תשלום המקדמות בשל הוצאות עודפות לחברה בהפסדים:

האחת, יש להימנע מהוצאות מסוג זה, בעיקר במקרים בהם סכום ההוצאה עולה על הסכום המותר, לדוגמא הימנעות מתשלום עודף בנסיעה עסקית לחו”ל.

 

השנייה, חיוב העובד שנהה בהוצאה בשכרו כך שההוצאה העודפת הופכת להוצאה שכר^[2], שאינה מתחייבת במס אצל המשלם (במקרה שלנו, החברה) אלא אצל העובד בלבד. נציין כי, כאשר רושמים את ההוצאה כהחזר במשכורת יש לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי בשל המשכורת ואם עושים גילום לא ניתן להזדכות על מע”מ תשומות. כך למעשה לעובדים אשר שיעור המס השולי שלהם נמוך מ 45%, גם אם החברה תגלם לעובד את סכום ההוצאה שנזקף לעובד בשכר, המיסוי ברוב המקרים נמוך מ- 45% מס עודפות שהחברה היתה אמורה לשלם.

[1] פס”ד ע”א 4030/03 מפעלי גרנות – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע”מ נ’ פשמ”ג

[2] כדאי לזקוף הוצאה עודפת במשכורת כאשר סה”כ מס במשכורת (מס שולי) קטן מהמקדמה העודפת בהפחתת מע”מ תשומות.