חבות אישית של בעלים של חברה בערבון מוגבל, האומנם?

2 באפריל 2012, מאת: רו”ח יניב זילבר

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי נשיאת בית הדין המחוזי בחיפה, הגב’ בלהה גילאור, קבע כי המנהלים סאלים עתאמנה ובניו ואחיד ורפעת, אשר ניהלו את חברות בלוק הסל האדום בע”מ וחברת בני סלים עתמאנה בע”מ, פעלו בכוונת מרמה, העדיפו נושים והבריחו נכסים מהחברות. השופטת קבעה: “שוכנעתי, נוכח היקף הפעולות שבוצעו כי המנהלים כולם וכל אחד מהם היו שותפים פעילים למעשים ומחדלים המתבססים על חיוב אישי לחובות החברה”.

שתי החברות – בלוק הסל האדום בע”מ וחברה בני סלים עתמאנה בע”מ, פעלו בשוק הבניין. לשתי החברות ניתן צו פירוק בחודש יוני 2008 לבקשת חברה אחרת לה היו חייבות החברות 6 מיליון ש”ח.

עו”ד שמונה כמפרק של החברות ביקש לחייב את שלושת מנהלי החברה באחריות אישית ללא הגבלה בכל חובות החברות שבפירוק שעמדו נכון לחודש ינואר 2008 על סך של 2 מליון ₪. המפרק טען כי התנהלות המנהלים כנושאי משרה קודם לפירוק יש בה להצדיק הטלת אחריות אישית על המנהלים של החברה. המפרק מנה שורה של פעולות שבוצעו כגון: ניהול רישום כוזב בהנהלת החשבונות של החברות, דיווחים כוזבים לרשויות המס, העדפת נושים והברחת נכסים מהחברה.

חוק החברות יוצר הפרדה בין בעל מניות בחברה, מנהל חברה ונושי החברה. עקרון הפרדת הרשויות קובע מסך / חיץ בין החברה בע”מ כישות משפטית נפרדת, לבין בעל המניות ומנהל החברה, כך שנושי החברה לא יכלו להגיע לנכסיהם האישיים של בעלי המניות ומנהלים של החברה. על פי עקרון זה חובות של החברה לנושים לא ישולמו להם כלל על ידי החברה, ואף לא על ידי בעלי החברה או מנהלי החברה.

לעקרון הפרדת הרשויות יש חריג בסעיף 6 לחוק החברות אשר מאפשר לבית המשפט להטיל את חובות החברה על בעל המניות של החברה ומנהליה. לדוגמא, בשורה של פסקי דין נקבע כי בהרמת מסך יבדוק בית המשפט את מעשיו והתנהגותו של כל נושא משרה בחברה (מנהל כללי, דירקטור, בעל מניות, וכו’)

לעניין תרמית. ומהי תרמית ?
בהתאם לפקודת הנזיקין סעיף 66, תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות-ראש, “כשלא אכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק-ממון “.